התפטרויות המזכות בתשלום דמי אבטלה מיום הפסקת העבודה 

מאת: הילה פורת, עו"ד*

להלן מאמר הדן בסוגיית ההתפטרויות המזכות בזכות לקבלת דמי אבטלה ב-90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה.

סעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995, קובע כי מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה.

יחד עם זאת, עפ"י תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972 (להלן - התקנות), התפטרות על רקע מצב בריאותי לקוי, או עקב הרעה מוחשית ביחסי העבודה, או עקב קיום נסיבות שביחסי העבודה בהן לא ניתן לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, הן התפטרויות מוצדקות להפסקת עבודה מרצונו של העובד, ומכאן כי יהיה זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 ימים.

בית הדין הארצי לעבודה פסק, כי רשימת המקרים המוצדקים לקבלת דמי אבטלה באופן מיידי אינה סגורה (דב"ע תש"ן/140-2 המוסד לביטוח לאומי נ. אריאלה אוחנה). יחד עם זאת, בית הדין הדגיש כי לא כל מקרה המזכה בפיצויי פיטורים עקב התפטרות טומן בחובו את הזכות לדמי אבטלה ב-90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה.

להלן מקרים שנידונו בבתי הדין לעבודה:

התפטרות לשם טיפול בילד - ככלל, עובדת המתפטרת לשם טיפול בילד אינה זכאית לדמי אבטלה באופן מיידי. זכאותה לדמי אבטלה באופן מיידי תקום רק אם המוסד לביטוח לאומי יראה את התפטרותה לאחר הלידה כמוצדקת. למשל, בעב"ל 1078/02 המוסד לביטוח לאומי נ. אביגיל טליקאר, נפסק ע" י בית הדין הארצי לעבודה כי התפטרות מרצון במטרה לעבוד במשרה מלאה ללא שעות נוספות (כשבטרם הלידה הועסקה העובדת שעות נוספות רבות), היא מוצדקת, ותאפשר קבלת דמי אבטלה ללא תקופת המתנה.

התפטרות עקב הפסקת תשלומי המעסיק לביטוח מנהלים - בעב"ל 1214/01 דבורה יקותיאל נ. המוסד לביטוח לאומי, נפסק כי הפסקת ביטוחו של עובד בקופת גמל הינה בגדר הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, על פי תקנה 8 לתקנות ולכן התפטרות עקב כך הינה התפטרות מוצדקת שאינה שוללת את הזכאות לדמי אבטלה לתקופת שלושת החודשים הראשונים.

התפטרות עקב הצטרפות לבן זוג העובר למקום עבודה ומגורים אחר - בדב"ע תש"ן/2-140 המוסד לביטוח לאומי נ. אריאלה אוחנה, נידון מקרה של עובדת שהתפטרה מעבודתה עקב הצטרפותה לבן זוגה העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר (מירושלים לחיפה). בית הדין פסק כי מטרת ביטוח אבטלה היא לאפשר לעובדים, אשר נפלטו ממעגל העבודה בעל כורחם, קיום בכבוד עד שייקלטו במקום העבודה מחדש. בית הדין ראה את הפסקת העבודה מרצון של העובדת כמוצדקת, המזכה בקבלת דמי אבטלה באופן מיידי.

התפטרות עקב מעבר למקום עבודה חדש - בדב"ע 02-367/97 אורלי פפר נ. המוסד לביטוח לאומי נידון מקרה של עובדת שהתפטרה מעבודתה על מנת להתגייס לשירות קבע בצה"ל (למרות שבמועד התפטרותה היא טרם התקבלה באופן רשמי לשירות הקבע). ימים ספורים לפני תחילת עבודתה בשירות צה"ל, הודע לה על דחיית תחילת עבודתה. בתקופת הביניים תבעה העובדת דמי אבטלה, והמוסד לביטוח לאומי סירב לתביעתה. נפסק כי לא היתה הצדקה אובייקטיבית להתפטרותה, מבחינת תכלית החקיקה לדמי אבטלה. העובדת יכולה היתה להמשיך בעבודתה, היא לא נפלטה בעל כורחה ממעגל העבודה. היא רצתה להיטיב את תנאי עבודתה ולעבוד במשרה נוחה יותר.

מאידך, בעב"ל 200014/98 המוסד לביטוח לאומי נ. יוסף דיאמנט, נידון מקרה של עובד שהתקבל לעבודה במשרד העבודה והרווחה בתפקיד של פקיד סעד מחוזי ולשם כך התפטר מעבודתו הקודמת כעובד סוציאלי בעירית חדרה. יומיים לפני תחילת עבודתו החדשה הודע לו טלפונית כי בשל בעיות תקציביות מתבטלת משרתו במשרד העבודה. במקרה זה בית הדין קבע כי אמנם העובד הפסיק לעבוד בעירייה מרצונו, אך עם זאת, הוא נפלט ממעגל העבודה בעל כורחו. הוא התקבל לעבודה במשרד העבודה והרווחה, אך לא התחיל לעבוד שם בפועל, מסיבות שאינן תלויות בו ועל כן בית בדין קבע כי אין להחיל עליו את הגזירה של תקופת ההמתנה לדמי אבטלה.

* עו"ד הילה פורת - מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה - הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il